פרשת תצוה
הפרשה נמצאת בספר שמות מפרק כ"ז פסוק כ' – פרק ל' פסוק י'. הפרשה מתחילה במילים הבאות: וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית—לַמָּאוֹר, לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד . בפרשה הקודמת נדרשו בני ישראל לתרום חומרים יקרים להקמת המשכן וכלי הקודש. הפרשה שלנו יותר חד משמעית: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות, פרק כ"ז, פסוק כ') . בני ישראל מצווים להביא "שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (פרק כ"ז, פסוק כ') . נר התמיד צריך לדלוק תמיד בחצר אוהל מועד (=המשכן) וזהו ציווי לעולם המכונה בפי התורה "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם" (פרק כ"ז, פסוק כ"א) . בהמשך עוברת הפרשה לספר על לבושם של הכוהנים, ועל תפקידם. הכוהנים יהיו לבושים במדי פאר – "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (פרק כ"ח, פסוק ב') . הבגדים יעוצבו על-ידי "כָּל חַכְמֵי-לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה" (פרק כ"ח, פסוק ג...
