מקור החג של ט"ו בשבט חג האילנות
מקור החג: ראש השנה לאילנות ט"ו-בשבט אינו נזכר בתורה. הוא נזכר לראשונה במשנה ובתלמוד ומופיע בשם "ראש השנה לאילן". מתוך שמו "ראש השנה" אנו למדים שהוא בא לציין התחלה והתחדשות. על פי חז"ל יום זה הוא התחלת שנה חדשה לפירות האילן, ובכך הוא מהווה נקודת ציון על פיה קובעים את מניין שנות הפרי. ט"ו-בשבט הוא היום הקובע את סיומה של שנה אחת ואת תחילתה של שנה אחרת לגבי הפרי. לפיכך, פירות שחנטו (התחילו להבשיל) לפני ט"ו בשבט, נחשבים לפירות של השנה שעברה, ופירות שחנטו אחרי ט"ו בשבט - נחשבים לפירות של השנה החדשה. ומניין השנים לשם מה? מניין שנותיו של הפרי חשוב לצורך קיום כמה מן ה"מצוות התלויות בארץ", מצוות שמקיימים רק בארץ ישראל ועניינן פירות האילן. למשל: 'עָרלה'. בשלוש השנים הראשונות לנטיעת העץ הפרי הגדל עליו אסור באכילה ובהנאה והוא נקרא "עָרלה". בדרך כלל פרי זה נקטף ומושמד. בשנה הרביעית הפרי מכונה "נֶטַע רְבָעִי". בזמן שבית המקדש היה קיים, נאכל הפרי של השנה הרביעית על ידי בעליו בירושלים. כיום פ...
