פרשת תרומה
תרומה(שמות כה:א-כז:יט) מתוך כוונה נכונה פרשת תרומה נפתחת בהוראה: "ויקחו לי תרומה" לבניית המשכן. זה נשמע מוזר. האם לא היה צריך לומר "וייתנו לי תרומה"? ההסבר הוא שנתינה – למטרה הנכונה ולמקבל הראוי – גם היא סוג של לקיחה. הכסף נמצא בידינו באופן זמני, אבל המעשים הטובים הם נצחיים. כך יוצא שנתינת מתנה נרשמת לזכותנו, והופכת לקניין ששייך לנו. כפי שאמר פעם מישהו חכם: "כל מה שיש לי באמת, הוא מה שכבר נתתי." ובאמת, אחת ההנאות הגדולות ביותר בחיים היא הנתינה. ה'מאפיין' הבסיסי ביותר בהנהגתו של האלוקים הוא הנתינה, ולכן, ההתדמות שלנו לאלוקים על ידי הנתינה היא אחד מהביטויים הרוחניים הנעלים ביותר. פרשה זו מגלה לנו גם מהו המפתח לנתינה נכונה: הנתינה צריכה להיעשות מכל הלב. המדרש אומר שבצלאל, אדריכל המשכן, היה מסוגל לזהות את כוונת התורמים. בדרך זו הוא קבע כיצד ישתמשו בכל תרומה במשכן. לדוגמא, כשמישהו תרם מתוך כוונה טהורה, התרומה שלו שימשה עבור ארון הקודש. לעומת זאת, אם מישהו תרם מתוך צרות עין, תרומתו שימשה לאדנים התומכים את קירות המשכן. אפילו היום, כשאנחנו נותנים כסף לבי...
