הילדות - חלק ד' - סוף

29/01/2009 12:37:00
הילדות - חלק ד' - סוף

כשהגענו לכפר חב"ד , לא ציפיתי שנגיע לפנימיה

תמיד אני לא אשכח את השער, שסימל לי יותר מכל את שלילת החופש שלי, וניתוק מהבית שלי

הגענו לתוך הפנימיה, שזאת פנימיה דתית, ושם כמו שאתם רואים בשלט, פנימיה של בנות בלבד, ועוד יותר גרוע, פנימיה דתית..

מדרגות, לתוך חדרי הפנימיה, כשהייתי קטנה, נראו לי גדולות מאוד, כי הייתי קטנה יותר, כשהגעתי לצלם את המדרגות שוב, הם לא היו מאיימים כמו אז,,

בגלל שהגעתי בחגים, אף אחד לא היה בפנימיה, וגם לא יכולתי לעלות למעלה לחדרים, כדי לצלם..

יום אחד, אחרי שראינו, אחותי ואני, שהחיים בלתי נסבלים בפנימיה, כל הזמן יש איסורים, ולא יכולות לעשות שום דבר, החלטנו לברוח לתל אביב, ומשם להגיע לבית של אחותי..

זאת התחנה האוטנטית, שחיכינו, כדי לתפוס אוטובוס בלילה, במקום שומם, בשום מקום בעצם, עד היום , זה כך..

התחנה, היתה ליעד , אחר, רק שנצא מהמקום המחניק הזה..

בסופו של דבר, אחותי נשברת, אחרי שנתיים בפנימיה, ועוברת, לפנימיה אחרת, עם בנים ובנות, מזרחיסתית, כמו שאמרו אז, ומשאירה אותי מאחור..

אני כמובן, גם לא נשארתי עוד הרבה זמן, ועזבתי גם למקום מעורב,, אי שם בחיפה..

אחותי הדתיה, עד היום לא מבינה למה עזבנו,, היא לא קיבלה אז, וגם לא מקבלת את זה, היום,, אמרתי לה, אני עושה מה שטוב לי, ולא מה שטוב לך, ותקפצי לי, אם את רוצה...

סוף הסיפור