מתביישת להיות תושבת העיר שלי.

30/04/2009 14:20:00

בעיר שלי, לא היו חגיגות, יום העצמאות,

כי העירייה ביטלה את החגיגות

מחוסר תקציב,

לכן, החלטתי לכתוב להם מכתב תלונה,

בזו הלשון.

בעיתון המקומי, של העיר שלי, היתה הודעה, שלא יהיו חגיגות יום העצמאות,

הייתי בהלם, כשקראתי את ההודעה, למה כל הערים, כן, משקיעים בחגיגות, ביום מיוחד זה, ורק העיר שאני גרה בה, כל כך הרבה שנים, היא עיר, שכל הזמן, מבטלת אירועים.

נאלצתי, משפחתי ואני, לנסוע עד לעיר הסמוכה, כדי לחגוג, לראות הופעה, ולראות זיקוקים, מה שהיה חסר בעיר שלי,

למרות שהעיר שלי, יותר גדולה מהעיר הסמוכה. העיריה ,  לא חסכה בלעשות טוב לאזרחיה,

בעיר שלי, אני יודעת, שכל האזרחים משלמים מיסים, וזאת העיר, מבין היקרות בארץ, ובכל זאת , אין תקציב לחגיגות של יום העצמאות.

אתם, העיריה, משקיעים בעלונים, המסבירים מה עושים למען האזרחים שלכם, וגם פותחים אתר, שזה עולה לא מעט כסף.

אבל, המציאות שבה אני חיה, ברחוב שאני גרה, ולכל אורך הרחוב הזה, עד הרצל, יש בנין הרוס, שזאת פעם היתה טחנת הקמח, וגם יש עדיין, עסק שעד עכשיו לא מתפנה, ומסכן את התושבים הגרים בסביבה, כולל אותי,

כשאני הולכת ברגל, אני תמיד מפחדת שאיזה טרקטור, ידרוס אותי, אני מרגישה שאני גרה, ליד איזור תעשייה, למרות שאני גרה בתוך העיר.

מצורפת תמונה, של העסק, ושל התחנה, רק מה, שהיום זה יותר גרוע, מי מה שמצולם בתמונה.

אני מצהירה בזאת, ועוד הרבה אנשים שדיברתי איתם, הם מאוכזבים מהעיר הזו, שנקראת, עיר תרבותית.

לא תרבות ולא עמה,  רק חור בתקציב העירייה,

הגיע הזמן, שייעשה משהו, בעיריה זו, אם  אין תקציב, אז, תפטרו, כל מי שלא יעיל שם, ואני יודעת בוודאות, שרוב העובדים שם, לא יעילים.

התושבת, שמתביישת להיות חלק מהעיר הזו.

כאן בסמוך אני גרה, תראו איזה זוועה

וכאן, פועל עסק, באין מפריע, באמצע העיר