חוזרת שוב הביתה

לאחר שביתי היקרה, סיימה ללמוד בשנקר, היא היתה גרה מחוץ לבית, היתה גרה ברמת גן ליד הבית ספר, כדי שלא תצטרך להתרוצץ מהבית ללימודים, עכשיו שהיא כבר סיימה, היא צריכה למצוא עבודה, נסיון עדיין אין לה, אבל, היא תצטרך באיזשהוא שלב לצבור נסיון, לכן, היא עכשיו, עוברת סטאג' אצל אייקון אופנה ידוע, כדי שהיא תתחיל לעבוד עם נסיון, בתחום שלמדה.

עכשיו, היא עוברת לגור שוב בבית, החלטתי שאני מפנה לה את החדר הכי גדול שיש בבית, כדי שיהיה לה מקום לאחסן את כל הפריטים שצברה במשך הזמן שהיא לא היתה גרה בבית.

החלטתי להעביר את הבן החייל, לחדר קטן יותר, כי הוא לא יהיה כל יום בבית, וגם בן לא צריך כל כך הרבה מקום, כמו בת, שצוברת טונה של חפצים, ואני לא מבינה למה, כי אצלי אין כל כך הרבה דברים מצטברים, כי אני דואגת כל הזמן לפנות מקום, לדברים חדשים, מתפטרת מדברים ישנים, לפני שאני קונה חדשים, וכך, אין לי ערמות של בגדים ישנים שמצטברים.

אני מקווה שהבן יסכים לעבור לחדר קטן יותר, רק לתקופה קצרה, עד שהבת תעמוד על הרגליים, ותמצא עבודה עם משכורת טובה, שתוכל לכלכל את עצמה, וגם למצוא בית שיתאים לה.

עוד לא דיברנו עם הבן, אני כולי תקווה שלא יעלב מהשינוי, בעצם אין ברירה, כי בן לא צובר חפצים, כמו בת, אז מבחינתי מתאים לו לגור, ליד מרפסת שמש, כי הוא מעשן כמו קטר, ומסריח לנו את כל הבית עם הסיגריות.

במרפסת, הוא יוכל להפחית את ריח העשן, שנדבק בבית.

בינתיים, הבית שלי נראה כמו מחסן, עד שכל הענינים יסתדרו, והבת תעבור סופית לבית, אז, אוכל לעשות סדר בכל הבלגן.

הבהרתי לבת שלי, שחברים באים והולכים, אבל, משפחה נשארת כאן, לסייע ולתמוך בכל מצב.

ושאף אחד מהילדים שלי, לא ישכח את זה.

למשפחה אין תחליף..

תמונות של הבת שלי, בזמן סיום הלימודים בשנקר