אז מי זכר את יום ההולדת שלי?

אתמול כל היום חיפשתי במחשב, מי באמת שלח לי ברכה, ומי זכר את יום ההולדת שלי.

חוץ, מהחברה הטובה שלי, שהתקשרה אלי בבוקר כדי לברך אותי בעצם אף אחד לא זכר את יום ההולדת, למרות שיש לי משפחה נרחבת , אני לא מרגישה שיש לי בעצם הרבה אחים ואחיות , בעצם הם קיימים, כדי לקטר לי כל הזמן, מה השני אמר, ומה הוא לא אמר.

עד שפתחתי בבוקר את האי מיל שלי, וראיתי שאחות אחת , כן זכרה, היא כתבה לי, בפייסבוק, יום הולדת שמח, כנראה בלילה מאוחר, כי לא ראיתי את ההודעה, רק בבוקר.

גם, הבן האמצעי שלי, הפתיע אותי בברכה מרגשת, שהוא הגיש לי אותה, אחרי שחזרתי מהתיאטרון, שבדיוק ביום הולדת שלי, התקיימה הצגה, עיתוי מדהים, נכון?

אתמול, יצאתי לחגוג, עם החברה הטובה, שלי, וגם לקחתי אותה לתיאטרון, ששם אני מנויה כבר חצי יובל, בדרך כלל אני הולכת עם בעלי, אבל, בעלי, בניכר, ואז הזמנתי את חברתי.

ישבנו בבית קפה, בסמוך לתיאטרון, והיא הגישה לי מתנה, 2 שרשראות עדינות לצואר, מאוד נחמד מצידה.

אחר כך, ראינו את ההצגה הנפלאה - טניה עולה חדשה -

ההצגה, מראה את המציאות העגומה, של עולים חדשים, מחבר העמים, שרגילים בארץ שלהם, לגור ביחד, כל הדורות, סבתות, ילדים, נכדים, ונינים. הם גרו כך, כדי לחסוך בהוצאות, וגם בגלל המצב הקשה , שלא היתה אפשרות לרכוש או לשכור דירה.

כאן, בארץ, הם נוכחים , שהמצב אחר ושונה, כי כל זוג שמתחתן ומקים בית, או שקונה דירה או ששוכר דירה, ולא גר יותר עם ההורים או הסבתות או הסבים .

העלילה מסתבכת, בגלל שהזוג הצעיר , רוצה לבנות קן משלו, ולעזוב את הדירה שבה הם הרגישו לא שייכים.

חובה לראות!!!!!!!!!!!!!

הנה הטריילר