יום רע
אתמול התחלתי דווקא ביום מעולה שמעתי מוסיקה של ג'ניפר לופז והתחלתי לרקוד מיד על הבוקר
אבל היום התחיל להשתבש כרציתי להיפגש עם החברות שלי
עליתי על האוטובוס ונתתי לנהג שטר של 50 שקלים הוא כעס למה אין לי כסף קטן
אמרתי לו שאגד יש לה מספיק כסף קטן ויכולה להרשות לעצמה לפרוט לי כסף
הנהג התעצבן מהתגובה שלי ואמר לי לשתוק
השבתי לו שאני לא עובדת אצלו ושלא ישתיק אותי וגם אמרתי לו שהוא לא מדבר יפה אלי
כשפגשתי את החברות שלי הלכתי לחנות נעליים ושם פגשתי מוכר עצבני שאמר לי שאני לא אעצבן אותו
אמרתי לא בסדר אם אתה לא רוצה שאני לא אעצבן אותך אני לא אקנה ממך נעליים
אחר כך הלכתי לחנות אחרת ושם המוכר התמקד בקונה שהיתה לפני ולא התייחס אלי
כשראה שאני יוצאת מהחנות שאל אם אני רוצה משהו
השבתי לו שכבר מאוחר מדי כי חיכיתי מספיק זמן והוא לא התייחס שאני בחנות
היה אומר באדיבות שאמתין כי הוא נותן שירות למישהו אחר הייתי מבינה
אבל ככה להתעלם ממני לא הייתי מוכנה לקבל את זה
אחר כך עד שסוף סוף מצאתי חנות ששם הנעליים היו זולות יותר ומתאימות לי יותר פתאום אני מקבלת טלפון מהעבודה
האחראית היתה עצבנית ושאלה אותי למה לא גביתי כסף מאנשים
עניתי לה על כל השאלות שרצתה לדעת וכסגרה את הטלפון לא אמרה ביי או משהו רק ניתקה
אני חושבת שבשלושה חודשים כמעט שאני בעבודה הזו נתתי את הנשמה שלי בעבודה
אני חושבת שלא מגיע לי הצעקות וההטחות שאני לא עושה את העבודה שלי כמו שצריך
אני שוקלת היטב אם בשביל שכר זעום כדאי לי להמשיך לעבוד בעבודה עם הרבה לחץ מצד אחד לחץ מהאחראית שרוצה שאני אעשה הכל כמו שצריך ומצד שני הקהל והאנשים שעובדים שם שלא מפסיקים לצרוח ולהתלונן על כל דבר
למרות שתמיד אני אדיבה ומנומסת הם מתלוננים
יכול להיות שאני לא מתאימה לסטנדרט של היהודי המקטר כל הזמן זה לא מתאים להם שאני אדיבה הם צריכים כל הזמן טריגר איך לעצבן אנשים כדי להוציא את הקטר שבתוכם
אחר כך הלכתי לקניון לאכול ארוחת צהריים הייתי כל כך מותשת נפשית שלא יכולתי לזוז מהכסא כדי להזמין לי משהו לאכול
את השיקולים שלי אולי אעשה עכשיו לפני שאני שהזמן ירוץ ולא יהיה לי פתח כדי למצוא עבודה אחרת
נחייה ונראה
אבל היום התחיל להשתבש כרציתי להיפגש עם החברות שלי
עליתי על האוטובוס ונתתי לנהג שטר של 50 שקלים הוא כעס למה אין לי כסף קטן
אמרתי לו שאגד יש לה מספיק כסף קטן ויכולה להרשות לעצמה לפרוט לי כסף
הנהג התעצבן מהתגובה שלי ואמר לי לשתוק
השבתי לו שאני לא עובדת אצלו ושלא ישתיק אותי וגם אמרתי לו שהוא לא מדבר יפה אלי
כשפגשתי את החברות שלי הלכתי לחנות נעליים ושם פגשתי מוכר עצבני שאמר לי שאני לא אעצבן אותו
אמרתי לא בסדר אם אתה לא רוצה שאני לא אעצבן אותך אני לא אקנה ממך נעליים
אחר כך הלכתי לחנות אחרת ושם המוכר התמקד בקונה שהיתה לפני ולא התייחס אלי
כשראה שאני יוצאת מהחנות שאל אם אני רוצה משהו
השבתי לו שכבר מאוחר מדי כי חיכיתי מספיק זמן והוא לא התייחס שאני בחנות
היה אומר באדיבות שאמתין כי הוא נותן שירות למישהו אחר הייתי מבינה
אבל ככה להתעלם ממני לא הייתי מוכנה לקבל את זה
אחר כך עד שסוף סוף מצאתי חנות ששם הנעליים היו זולות יותר ומתאימות לי יותר פתאום אני מקבלת טלפון מהעבודה
האחראית היתה עצבנית ושאלה אותי למה לא גביתי כסף מאנשים
עניתי לה על כל השאלות שרצתה לדעת וכסגרה את הטלפון לא אמרה ביי או משהו רק ניתקה
אני חושבת שבשלושה חודשים כמעט שאני בעבודה הזו נתתי את הנשמה שלי בעבודה
אני חושבת שלא מגיע לי הצעקות וההטחות שאני לא עושה את העבודה שלי כמו שצריך
אני שוקלת היטב אם בשביל שכר זעום כדאי לי להמשיך לעבוד בעבודה עם הרבה לחץ מצד אחד לחץ מהאחראית שרוצה שאני אעשה הכל כמו שצריך ומצד שני הקהל והאנשים שעובדים שם שלא מפסיקים לצרוח ולהתלונן על כל דבר
למרות שתמיד אני אדיבה ומנומסת הם מתלוננים
יכול להיות שאני לא מתאימה לסטנדרט של היהודי המקטר כל הזמן זה לא מתאים להם שאני אדיבה הם צריכים כל הזמן טריגר איך לעצבן אנשים כדי להוציא את הקטר שבתוכם
אחר כך הלכתי לקניון לאכול ארוחת צהריים הייתי כל כך מותשת נפשית שלא יכולתי לזוז מהכסא כדי להזמין לי משהו לאכול
את השיקולים שלי אולי אעשה עכשיו לפני שאני שהזמן ירוץ ולא יהיה לי פתח כדי למצוא עבודה אחרת
נחייה ונראה
ככה נראיתי אתמול אחרי היום הרע שעברתי
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תמיד כאן לענות