נסיעות הלוך ושוב

אתמול חזרתי מההזכרה של אחי ז"ל מהצפון
לנסוע לצפון זה היה מעייף מאוד למרות שנסעתי ברכבת
פעם יכולתי לנסוע ישירות לחיפה בלי להחליף רכבות
היום זה בלתי אפשרי לנסוע ישירות צריך להחליף כל הזמן רכבות
לכן זה עייף אותי ולקח לי הרבה זמן להגיע לצפון מזל שאחותי חיכתה לי בתחנה כדי לקחת אותי לאמא שלי אם לא הייתי צריכה לקחת עוד אוטובוס כדי להגיע צפונה יותר
כשחזרתי גם החלפתי רכבות וחזרתי הביתה עייפה מאוד
התקלחתי והלכתי לישון מוקדם
בבית קבות כשהייתי ראיתי את אחותי הבכורה מתרועעת עם אנשי הקבורה שעובדים במקום
לא הבנתי למה היא כל הזמן נותנת להם הוראות מה לעשות במקום שיש ליד הקבר של אחי
לפני כן כמה ימים קודם אחותי השניה אמרה לי שאחותי הבכורה מתכוננת לקנות חלקת קבורה לה ולבעלה ליד אחי
צחקתי מהדברים של אחותי אבל לא ייחסתי להם משמעות
אתמול ראיתי שהבדיחה הפכה למשהו משמעותי וכן היא קנתה שני קברים לה ולבעלה
כששאלתי את בעלה האם יש לו משהו להגיד על כך הוא אמר שאחותי הבכורה כלומר אשתו מעולם לא שואלת אותו לדעתו היא עושה מה שמתחשק לה ולא שואלת אנשים האם זה מתאים להם או לא מעולם לא היתה אשה שרגישה לסביבה שלה ואף פעם לא ענין אותה אם פגעה במישהו תמיד היא ראתה את עצמה קודם מה מתאים לה ומה היא צריכה לעשות כדי לזכור אותה כמו התחבולה הזו של עכשיו שהיא קנתה ליד אחי כדי שאנשים יבואו לבקר אותה ולא יזניחו אותה
ואני אומרת היא אגואיסטית בחיים וגם אגואיסטית עד הסוף את סוף החיים שלה היא מתכננת כדי שכולם יזכרו אותה
חושבת תמיד על עצמה עד הסוף
אופי זה אופי ולא יעזור כמה שאפשר להעיר לה על ההתנהגות שלה
כל אדם נולד ומת עם האופי שמחורבן שלו

יש אנשים שחיים בבועה ולא מסתכלים ימינה ושמאלה ככה חיה אחותי הבכורה חושבת רק על עצמה