שופטים(דברים טז:יח-כא:ט) - אין סוף לתאבת בצע

שופטים(דברים טז:יח-כא:ט)

פרשה משפחתית שופטים

בתקופות הקדומות היה מותר למלכים לעשות כל מה שעולה על רוחם ולקחת מנתיניהם כל מה שליבם חפץ. בפרשת השבוע, התורה מלמדת אותנו על ההתנהגות המצופה מהמלך היהודי האידיאלי, שלמרות כוחו הרב, עליו להתנהג במתינות ובאחריות, בכך שלא יצבור לעצמו אוצרות רבים מדי, רק לצורך סיפוק תאוותו העצמית.

אלוקים חפץ אמנם שנהנה מהשפע שמציע לנו העולם הזה, אבל הכוונה איננה שניסחף אחריו. כן, גם כשמדובר בדברים טובים קיים המושג של "יותר מדי", ואם מלך צריך לשים לעצמו גבולות, קל וחומר כל שאר בני האדם.

זה אומר שאנשים שיש להם  אסור שיהיה להם יותר מדי 

לפי דעתי האמרה "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" זו אמרה שאומרת שכל אחד יסתפק ברק במה שהוא צריך ולא לצבור הון ושלטון כמו שהיום לצערינו זה קיים בכל העולם ובמיוחד אצלנו