פרשת השבוע "נשא"

נשא(במדבר ד:כא-ז:פט)

מסר אישי

פרשת נשא מעמידה זה לצד זה שני נושאים שלכאורה אין ביניהם שום קשר: תחילה היא עוסקת בסוטה (אישה שנחשדה בניאוף), ומיד אחר כך - בנזיר, מי שנדר להימנע משתיית יין.

התלמוד מסביר את הקשר: הגורם שהביא למצב שבו נחשדת האישה בניאוף, היה שתייה לא ראויה של יין. לכן, התגובה הראויה למי שראה מחזה נורא כזה, היא להימנע מיין.

העיקרון שאותו אנו לומדים כאן הוא, שיש סיבה לכל דבר שמתרחש סביבנו. הקב"ה שולח לנו כל הזמן מסרים, כאלה שנתפרו במיוחד בהתאם לנסיבות האישיות שלנו.

אז אם אנחנו רואים משהו מזעזע או מטריד, או, לחילופין - מופלא או מרגש, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: "איזה מסר נמצא כאן עבורי?"

לפעמים הקשר בכלל לא מובן מאליו, ואנחנו צריכים להתאמץ כדי לגלות אותו. אבל, תהא המסקנה אשר תהא - עצם תהליך הבחינה העצמית יש בו כדי לעורר תובנות חשובות.

מעבר לכך, אנחנו צריכים לפעול. אנו לומדים מהנזיר שצפייה בלבד בהתרחשות עוצמתית, אין בה די ליצור רושם בר קיימא. השראה הנשארת בתחום הרגש, סופה שתדעך. רק כשאנחנו ממצקים אותה במעשה, ימצא הלקח אחיזה של ממש בתודעתנו. זו הסיבה שבגללה הנזיר ראה את הסוטה וקיבל על עצמו הינזרות.

אז בפעם הבאה שתתפסו את עצמכם אומרים, "וו'או, לא להאמין!" עצרו ושאלו: מה אני אמור ללמוד מזה, ואיך אני יכול להכניס ולשלב את המסר הזה בחיי – על ידי מעשה ממשי, קטן ככל שיהיה.