פרשת השבוע "כי תצא"

כי תצא(דברים כא:י-כה:יט)

הנאת האכילה

פרשת כי תצא כוללת חוק עבודה מעניין: כשהעובדים מלקטים גידולים בשדה (כמו תותים, נניח), מותר להם לאכול תותים כאוות נפשם בזמן עבודתם. התורה מבינה שאכזרי להעמיד מישהו מול אוכל – אך למנוע ממנו את האפשרות לאכול.

בהתבסס על אותו היגיון, אוסרת התורה לחסום את פיה של בהמה הדשה את התבואה.

יש למצווה זו כמה תולָדות (השלכות). למשל, אסור להניח אוכל לפני האורחים, ואז לגרום להם להמתין עד לאכילה. האם אתם יכולים לדמיין שמגישים עוף לשולחן לסעודת החג – אבל לפני שאוכלים, מאלצים את כולם להאזין להרצאה במשך 20 דקות?!

הלכה מעניינת אחרת נקבעה על ידי הפוסק בן המאה ה-20, הרב משה פיינשטיין. שאלו אותו לגבי גידול מסחרי של בעלי חיים, שבו מאכילים את בעלי החיים בכימיקלים בלבד, במקום במזון. בהתבסס על הפרשה, פסק ר' משה פיינשטיין שטיפול כזה אסור, מכיוון שהוא שולל מבעלי החיים את הנאת האכילה.

התלמוד (ירושלמי ד') אומר ש"עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראתה עינו ולא אכל"! האלוקים ברא עולם מלא בפירות ערֵבים ובמאכלים מענגים, כדי שנוכל ליהנות מהם. היהדות דוגלת בהנאה, לא בהתנזרות. התנאי היחיד הוא שנכיר תודה לה' על כל מה שהעניק לנו ברוחב לב.