יום כיפור ללא רשתות חברתיות

לכייף ביום כיפור

יום כיפור לפנינו אבל קצת מחשבות ורעיונות למחשבה: אין בלקברי, אין פייסבוק, אין טוויטר או אפילו אימייל פשוט. בררר... איזה פחד. איך אפשר לשרוד 25 שעות בלי כל הדברים שמכניסים תוכן לחיינו?

מאת: יוסי איזק - כתב אחינו

אסור לאכול, אסור לשתות, אסור אפילו לשטוף את הפה או לרחוץ את הפנים, ואסור גם ללבוש נעלי עור. הסלולארי מושבת והאינטרנט מכובה. אין בלקברי, אין פייסבוק, או טוויטר או אפילו אימייל פשוט ופרימיטיבי. הטלוויזיה אמורה להישאר כבויה וברדיו אין מה לשמוע. בררר... איזה פחד, מה אפשר לעשות ביום כל כך מדכא? איך אפשר לשרוד 25 שעות של ניתוק מוחלט מכל אותם דברים שמכניסים לנו תוכן לחיים?...

אז זהו שהדבר בהחלט אפשרי. לא רק שאנחנו מסוגלים להתנתק מכל הדברים הללו למשך יממה אחת, אלא שהדבר אפילו חיוני לבריאות הרוחנית שלנו.

החיים הרגילים מציפים אותנו בכל כך הרבה גירויים ועיסוקים עד שאנחנו לא מצליחים לפנות לעצמנו קצת זמן כדי לפגוש את האדם החשוב ביותר עבורנו – את עצמנו.

תבינו, יש חבר'ה שמחזיקים בזיכרון הסלולארי שלהם את המספרים של חצי בית ספר, שיש להם מאות "חברים" בפייסבוק, שמכירים את כל האנשים הנכונים והצטלמו כבר עם כל הידוענים, אבל הם עוד לא הספיקו לעשות את הדבר הפשוט והבסיסי ביותר – לפגוש את עצמם.

אלו הם החבר'ה שמעולם לא קיימו שיחת נפש עם עצמם, שמעולם לא ניסו להכיר מי הם בעצם, מעולם לא טרחו לברר מה הנשמה שלהם רוצה. ההכרות שלהם עם עצמם מסתכמת באמירת 'שלום' חטופה למראה במעלית בדרך למטה...

זה לא באשמתם. החיים זורקים עליהם ועלינו כל כך הרבה עיסוקי לוואי שאנחנו פשוט לא מוצאים את הפנאי לכך. אנחנו מאוד רוצים להכיר את היצור העלום שנקרא 'עצמנו', ואפילו מכירים בכך שקיים איזה קשר משפחתי רחוק בינינו לבינו, אבל לוח השנה שלנו פשוט עמוס מדי...

וכאן נמצא הכייף האמיתי של יום כיפור. 25 שעות שבהם אנחנו פתורים מכל הלחצים והעיסוקים השגרתיים. אנחנו אפילו לא צריכים לאכול או לשתות. 25 שעות שבהן אנחנו מוזמנים לבלות עם היצור הקרוב לנו ביותר – עם עצמנו.

אדם חכם לא ירשה לעצמו לפספס את ההזדמנות הזאת. מי יודע מתי שוב נקבל הזמנה חגיגית כזאת?...

כל המנהגים, התפילות הפיוטים והשירים של יום כיפור מכוונים למטרה הזאת – לחבר את האדם עם עצמו, להפגיש אותו עם הנשמה שלו, ולהעניק לו את ההזדמנות לפתח כמה תובנות בסיסיות על דרכו בחיים. אם מסתכלים על יום כיפור מהזוית הזאת 25 שעות נשמעות אפילו מעט מדי. יש לנו כל כך הרבה דברים להכיר, כל כך הרבה קבלות לקבל. חבל על כל רגע.

אז זהו בואו נצא להכיר את האדם המיוחד ביותר בעולם.

בואו ונכיר את עצמנו.