שבועות, חלב או מים?

בחג השבועות אוכלים מאכלי חלב ומתיזים מים זה על זה | מדוע אנו ערים בליל חג השבועות? מה הקשר של שבועות לחקלאות? למה דווקא מאכלי חלב? כל אלו ועוד במאמר שלפניכם.

יעקב לוסטיגמן

ביום ראשון הקרוב, חג השבועות, נשב כולנו סביב שלחנות ערוכים וגדושים במאכלי חלב. מיטב התוצרת של 'תנובה', 'שטראוס' ו'טרה' ממלאת את עגלות הקנייה בסופרים בימים שלפני החג. עקרות הבית החרוצות יוצקות את תבניות האפייה רביכות ובלילות, מקציפות ומערבבות, אופות ומקשטות.

מה מיוחד בשבועות? האם זו חובה לאכול מאכלי חלב? מה הם המנהגים הנוספים של החג, ומדוע אנו נוהגים אותם?

בחג השבועות אין לנו מצווה מיוחדת שעלינו לקיימה, כמו אכילת מצה בפסח וישיבה בסוכה בחג הסוכות.

עם זאת, בזמן שבית המקדש היה קיים, היינו מצווים להביא את קרבן 'שתי הלחם' בבית המקדש, כדי להודות לקדוש ברוך הוא על התבואה שצמחה בשדות ועל המזון שהוא משפיע עלינו ברחמיו המרובים.

למרות האמור, נהוגים בחג השבועות מנהגים שונים, ונשתדל לבארם בשורות הבאות:

מנהג לאכול מאכלי חלב ביום השבועות – זאת, מפני שהתורה נמשלה לחלב שנאמר "דבש וחלב תחת לשונך". רבים טוענים כי המקור למנהג הזה הוא בכך שביום בו נתן הקב"ה את התורה לישראל, הם הצטוו במצוות בשר וחלב, שחיטה וכשרות המאכלים, ולא יכלו להשתמש בכלי הבישול ששימשו אותם עד כה. לכן הם נאלצו להסתפק בארוחה חלבית, במקום הבשר שלא יכלו לבשל.

המנהג הוא לאכול חלבי, אך אינו סותר את האפשרות לאכול בשר לאחר שטיפת הפה ממאכלי החלב והמתנה בת חצי שעה. יש שנוהגים לאכול רק ארוחה חלבית ביום החג, ויש שמקפידים לאכול לאחריה סעודה בשרית לכבוד החג.

מנהג להיות ערים כל הלילה ולעסוק בתורה – מנהג זה השתרש בעם ישראל מדורי דורות, כתיקון על חטאם של אבותינו, אשר ישנו עד מאוחר ביום בו ניתנה תורה, עד שהתורה אומרת "ויוצא משה את העם", שהיה משה רבנו צריך להעיר אותם ולזרז אותם לצאת ולקבל את התורה. כתיקון לכך אנו מדירים שינה מעינינו, ולומדים תורה כל הלילה עד אור הבוקר.

המנהג הוא לעסוק בתורה. אין שום מצווה להישאר ערים בליל חג השבועות מבלי לעסוק בתורה. למרבה הצער השתרש מנהג לא ראוי במקומות שונים, כשהצעירים מסרבים ללכת לישון בגלל המנהג, אך במקום לעסוק בתורה הם פורקים עול ומתהוללים ברחובות הערים. נוהג זה פסול הוא, ואין לו כל קשר למנהגי חג השבועות.

יש שמקפידים לומר את תיקון ליל השבועות במהלך הלילה. ה'תיקון' הוא למעשה קיצור נמרץ של כל פרשיות התורה. למנהג אמירת ה'תיקון' יש מקורות נעלים, מכתבי רבנו השל"ה הקדוש (מחבר ספר שני לוחות הברית), וכתבי רבי יוסף קארו ה'בית יוסף' (מחבר השולחן ערוך).

עם זאת, במקומות רבים לא נהגו לומר את תיקון ליל השבועות, ובמקום זאת עוסקים בלימוד התורה, איש איש כפי יכולתו והבנתו. מומלץ לכל אחד שיתייעץ עם רבותיו כיצד לנהוג בנושא זה.

מנהג לקשט את בתי הכנסת בעשבים ובפרחים – בחג השבועות נהוג לקשט את בתי הכנסת בעשבים, ענפי עצים ופרחים ססגוניים. רבים נוהגים מנהג זה גם בבתיהם.

הסיבה למנהג היא על פי מה שמספרים חז"ל שלפני מתן תורה קישט הקדוש ברוך את הר סיני, וצמחו עליו עשבים ופרחים לכבוד מתן תורה.

מנהג להתיז מים על אחרים – יש המכנים את חג השבועות 'חג המים', בגלל שהתורה נמשלה למים, ובכמה מקומות אף נהגו להתיז מים זה על זה בדרך של שמחה לכבוד התורה ולכבוד החג.

עם זאת, יש להיזהר מאוד במנהג זה, ואסור חלילה להפוך אותו לכזה הגובר על איסורי תורה חמורים. גם כשמתיזים מים, אפשר לעשות זאת בדרך של שמחה, עם טיפות קטנות לכבוד המנהג ולכבוד התורה. אין צורך להרטיב זה את זה עד לשד העצמות, ובוודאי שאיסור גמור להתיז מים על עוברים ושבים, ולגרום להם צער רב ולבטל את שמחת החג שלהם.

'חג החקלאות' – לצערנו הרב, כשהוקמו תנועות של יהודים שנטשו את דרך התורה והמצוות, ורצו לשמר רק את הלאומיות של עם ישראל, ולהפוך את היהדות ל"לאום" ולא ל"דת" חלילה, נלקחו חגי ישראל ועברו "הסבת מקצוע". במקום חג מתן תורה הם הפכו את חג השבועות לחג החקלאות, ואף ערכו תערוכות של טרקטורים וכלים חקלאיים בקיבוצים.

זהו נהוג פסול מעיקרו, שכל מטרתו היא להוציא את הדת מהיהדות, ולהפוך את עם ישראל לקבוצה אתנית שכל המאחד אותה הוא השתייכותה לאותה קבוצה גנטית. עם ישראל אינו רק גזע, וכבר אמרו הקדמונים, "אין ישראל אומה אלא בתורתה".