"אני בן 63 ונמאס לי"

זה צריך להיות קריאת חובה לכל גבר,אישה וילד בארה"ב של אמריקה,
בבריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ... ו האיחוד האירופי....וישראל...

על ידי רוברט א. הול

By Robert A. Hall

"אני בן 63 ונמאס לי"
אני בן 63. למעט תקופה של שישה חודשים, כאשר הייתי בין עבודות, אבל חיפשתי הצעות עבודה בכל יום, עבדתי קשה, מאז שהייתי בן 18.
למרות כמה אתגרים בריאותיים, אני עדיין משקיע שבועות עבודה של 50 שעות בשבוע, ולא הייתי חולה שבע או שמונה שנים.

אני מרוויח משכורת טובה, אבל אני לא ירשתי את העבודה שלי או ההכנסה שלי, ואני עבדתי כדי להגיע לאן שאני. בהתחשב בכלכלה, אין פרישה באופק,
ונמאס לי. אני מאוד עייף.

נמאס לי שאומרים לי שאני צריך "להפיץ את העושר" לאנשים שאין להם מוסר עבודה כמו שלי. נמאס לי שאומרים שהממשלה תיקח את הכסף שהרווחתי, בכוח אם יהיה צורך, ותיתן אותו לאנשים עצלנים מדי כדי לזכות בו.

נמאס לי לשמוע כי האיסלאם היא "דת של שלום", כאשר כל יום אני יכול לקרוא עשרות סיפורים על גברים מוסלמים הורגים את אחיותיהם, נשותיהם ובנותיהם בשל "כבוד" המשפחה שלהם;

על התפרעויות המוסלמים על עבירה קלה כלשהי; על מוסלמים שרוצחים נוצרים ויהודים כי הם לא "מאמינים";

על בית הספר הבוער של המוסלמים לבנות;

על נשים מוסלמיות קורבנות אונס הנענשות בסקילה עד מוות באשמת "ניאוף";

על מוסלמים שמטילים מום באברי המין של ילדות קטנות;


הכל בשם אללה, כי הקוראן וחוק השריעה אומר להם.

נמאס לי שאומרים את זה מתוך "סובלנות כלפי תרבויות אחרות" אנחנו חייבים לתת לסעודיה להשתמש בכסף הנפט שלנו כדי לממן את המסגדים ובתי ספר האסלאמיים - המדרסה להטיף שנאה באמריקה, בריטניה וקנדה, בעוד שאין לקבוצה האמריקאית, בבריטניה או בקנדה רשו לבנות כנסייה, בית כנסת או בית ספר דתי בסעודיה כדי ללמד אהבה וסובלנות.

נמאס לי שאומרים לי שאני חייב להקטין את רמת החיים שלי כדי להילחם בהתחממות הגלובלית, נושא שאסור להתווכח עליו.

נמאס לי שאומרים כי נרקומנים זו מחלה, ואני חייב לתת להם עזרה ותמיכה ולהתייחס אליהם, ולפטור אותם מלשלם על הנזק שהם עושים.
האם איזה חיידק ענק מיהר מתוך סמטה חשוכה,תפס אותם, ודחס אבקה של החומר הלבן אל חוטמיהם בזמן שהם ניסו להדוף אותו?

נמאס לי לשמוע ספורטאים עשירים,בדרנים ופוליטיקאים משני הצדדים מדברים על טעויות תמימות, טעויות טיפשיות
או טעויות נעורים, כאשר כולנו יודעים שהם חושבים שהטעות היחידה שלהם היתה להיתפס. נמאסו עלי אנשים עם תחושה של זכאות, עשיר או עני.

ממש נמאסו עלי אנשים שאינם לוקחים אחריות על חייהם ועל פעולותיהם. נמאס לי לשמוע אותם מאשימים את הממשלה,המשטרה או אפליה כסיבה לבעיות שלהם.

כן, אני ממש עייף. אבל אני גם שמח להיות בן 63. מכיוון, בעיקר, אני לא אצטרך לראות את העולם שהאנשים האלה יוצרים. אני מצטער רק על הנכדים שלי.

רוברט א. הול הוא ותיק מלחמת וייטנאם ששירת חמש תקופות בסנאט כנציג מדינת מסצ'וסטס.

אין ספק שזה לא יפורסם ברבים, אלא אם כן כל אחד מאיתנו שולח אותו!
זו ההזדמנות שלכם לעשות את ההבדל.