פרשת השבוע - ויגש

ויגש(בראשית מד:יח-מז:כז)

שום דבר אחר לא יעבוד

פרשת ויגש מספרת כיצד מתכוננים יעקב, בניו ונכדיו, לרדת יחד מצרימה. הפסוק אומר שיעקב שלח את בנו יהודה לפניו, כדי לערוך הכנות לקראת הגעתם: "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה". "להורות" - מילה בעלת שורש משותף למילה 'תורה'. במילים אחרות, יהודה הקדים את כולם בדרכו למצרים כדי להעמיד ישיבה, להקים בית מדרש ללימוד התורה.

כאן אנחנו מגלים את קדימותה העליונה של התורה. יהדות בלי תורה היא כמו גוף בלי נשמה, חסרה את עורק החיים הבסיסי ביותר. המשנה אומרת: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם". זאת, מפני שמטרת לימוד התורה היא לבנות בני אדם אכפתיים וחושבים, שמכבדים כל אדם, מעצם היותו נברא בצלם אלוקים. לכן חכמי התורה הם דמויות מופת לשלום, שהשפעתם מקרינה החוצה, ומשפיעה בסופו של דבר על העולם כולו.

היו זמנים שבהם זילזל הרוב המכריע של יהודי העולם בערך לימוד התורה; אבל כיום כיוון הזרם משתנה לחלוטין. צמיחתם של שיעורי תורה בכל עיר ובכל מקום שבו נמצאים יהודים, מעלָה את סטנדרט ההשתייכות היהודית ומעמיקה את תחושת הקשר ליהדות. מנהיגים מכל קצווי הקשת טוענים שלימוד תורה חיוני לשמירת הזהות היהודית. במילותיו של מנהיג התנועה הרפורמית האמריקנית:

"רק חינוך המעוגן בנאמנות לאלוקים, לתורה ולמצוות, יצליח; שום דבר אחר בהיסטוריה בת 3,000 השנים של העם היהודי לא עבד".

הרעיון נמצא כאן בפרשה – כאשר שולח יעקב את יהודה לייסד ישיבה תורנית, כדי להניח את התשתית לחיים היהודיים במצרים.