פרשת השבוע - מצורע\תזריע

מצורע(ויקרא יד-טו)

אור השחר

שם הפרשה, "מצורע", מתייחס לסוג של מחלת עור רוחנית. פירוש ה"שפת אמת" מסביר, שהמלה "מצורע" היא חיבור של שתי מילים – "מוציא-רע".

הרעיון הוא שכשמישהו מקבל פריחה או חום, זה נראה רע, אבל זה מראה שהגוף מסלק מתוכו רעלים, ועובר תהליך של התנקות.

אנחנו יכולים להשליך את הרעיון הזה על חיינו. לפעמים נראה שאנחנו עמוסים בקשיים ודאגות, אבל המקובלים אומרים שבמידה מסוימת זה סימן טוב – הרעלים עולים אל פני השטח, כסימן מבשר להיטהרות.

אמיתות הרעיון טמונה במילה "נֶגַע" – שבה משתמשת התורה לתאר את מחלת הצרעת. אם נהפוך את אותיות המלה נ.ג.ע. נקבל את המלה עֹנֶג. לאחר שייפלטו הרעלים הנגע יהפוך לעונג.

נתאר זרע שנטמן באדמה. הזרע מתחיל אט אט להירקב, ובדיוק כשהוא מגיע לנקודת הריקבון המקסימלית שלו – כשהזרע נראה מקולקל והרוס – זאת בדיוק הנקודה שבה הוא מתחיל לנבוט. הרגע האפל ביותר של הלילה מעיד על השחר הקרוב להפציע.

עולמנו נתון בזמנים גועשים. אנחנו מתפללים להתגבר על הניסיונות שעומדים בפנינו, ולפתוח, ממש מתוך הכאב, בתהליך של היטהרות, שיוביל אותנו לגאולה אישית ולאומית ... במהרה בימינו, אמן.

תזריע(ויקרא יב-יג)

להתחבר לחברה

פרשת תזריע מתארת מחלת עור שנקראת 'צרעת'. התלמוד אומר שמדובר בנגע רוחני שתוקף את מי שמדבר לשון הרע – דיבור שלילי על הזולת.

בנוסף למחלת העור, האדם שנוגע בצרעת צריך לבלות שבוע בבידוד – לחיות מחוץ למחנה, ולהזהיר אחרים לשמור ממנו מרחק.

המפרשים מסבירים שעונש זה הוא "מידה כנגד מידה". המדבר השפיל אדם אחר בעיני האחרים, ולמעשה הרחיק ובודד את אותו אדם מהחברה. עכשיו ירגיש המדבר בעצמו איך זה להיות מנותק מהאחרים.

בחומש בראשית, אומרת התורה "לא טוב היות האדם לבדו". הבדידות כואבת לנפש האדם ששואפת לקשר. אז נזכור – אם אנחנו רוצים להיות עם אחרים, נצטרך לשאת את תכונות האופי שלהם, וננסה תמיד לראות את הצדדים החיוביים שבהם.

אנחנו שומעים היום הרבה על "אחדות העם". התלמוד אומר שדיבור לשון הרע הביא לחורבן המקדש בירושלים, לפני 2000 שנה. המקדש היה כוח החיבור העיקרי של עם ישראל. אבל, כאשר שנאה ומחלוקת פשו בעם, "חרבו" יסודות המקדש מבחינה רעיונית. מאז ואילך כבר לא שב המקדש להדרו ולתוקפו, וכששרף צבא רומא את עציו ואבניו, היה זה רק מעשה חורבן פורמלי שנוסף לחורבן הרוחני.

העולם נמצא היום בנקודה קריטית מבחינה היסטורית. היום יותר מתמיד, בואו ננסה לשמור על הדיבור שלנו בצורה הטובה ביותר.