המורה הפרטית

19/07/2007 15:31:00

הנה חלפה עוד שנה של התמודדות עם הבן, שלא רוצה כל כך ללמוד, כמו שציינתי בפוסט הקודם....מה יהיה ????

כבכל שנה, אני נותנת מתנה למורה הפרטית, בתוספת מכתב תודה

בעצם, אני נותנת לה מתנה כל חג או אירוע,

אני חושבת שבזכות זה, היא עדיין ממשיכה ללמד את הבן שלי

כי היא בעצמה התייאשה, בגלל הציונים הנמוכים שלו, למרות העזרה שיש לו... ממנה

אני מחזקת אותה, שתמשיך ללמד אותו, כי בלעדיה, הוא לא היה מגיע אפילו לעשות מבחני בגרות,

סתם מעביר את השנים עד לגמר הבית ספר

אז הנה מכתב התודה האחרון שכתבתי לה...

לאוסנת היקרה,  

הנה עברה עוד שנה, ואת עדיין דוחפת , מעודדת,  את אודי,

 להישגים יותר טובים...

לפעמים אנחנו מתייאשים

אבל, את, לא מרימה ידיים, ומדרבנת אותנו, לא להתייאש

אנחנו, גם מודים לך, על כל השעות , שלא דרשת עליהם כסף שלקחת את אודי הביתה, כדי לתרגל, כי הוא לא מסוגל להניע את עצמו

עם הרבה מאמץ, ואולי קצת רואים את סוף הדרך..

אבל, עדיין לא...

עד שיסיים את הבגרות, אנחנו צריכים עוד מאמצים רבים

לחבור ביחד, כדי להגיע איתו לקצה ההר....

אז, תודה על הכל, על כל השנה הזאת, שעזרת , והתאמצת בשבילנו,   כי בלעדייך, לא יודעים מה היה קורה לאודי.....

הנה אני מגישה לך מתנה , לך ספר, מקווה שתהני ממנו

גם לילדים שלך,

אחד, לילד שבכיתה ב',, מקווה שאני לא טועה

ולילד שבגן,..

אם הספרים לא מתאימים, יש פתק החלפה בכל ספר

תוכלי, להיכנס לכל חנות ,  של הסניף, ולהחליף

אנחנו ההורים של אודי, מודים לך על הכל

עבור השנה הזו, שחלפה ביעף.... 

מחכה, כמובן, שעוד שנתיים יעברו

כדי לנשום לרווחה, סוף סוף סיים ללמוד... בשעה טובה.