תם חג חנוכה והדאגות שלא נגמרות

בתמונה שלושת הילדים היקרים שלי ובן הזקונים שחווה את ההתקף 

 נגמר חנוכה כבר לא מדליקים נרות על הניסים ועל הנפלאות ובכל זאת בכל רגע ובכל דקה מתרחשים ניסים 

הבן חזר הביתה מבית החולים וכל הזמן דואג אם ההיקתף יחזור ומה הוא צריך לעשות אם יחזור 

הרגעתי אותו שברפואה רשום אם זה לא חוזר תוך 24 שעות אחרי ההתקף הראשון זה לא נקרא התקף כרוני

כל הזמן הוא שואל אותי על רגעי ההתקף שהייתי עדה להם ועל כך שהוא הרגיש שהוא כל הזמן ישן 

הסברתי לו הפעם בצורה מוחשים שזה דומה למכונת כביסה בזמן שהיא סוחטת וכל הקצף מוציאה מהבגדים 

לאט לאט עם הזמן הוא יחזור לחיים האישיים שלו ויתחיל לשכוח מהאירוע 

עכשיו רק נותר לחכות לבעלי שיגיע בשלום ארצה מהטיול וידאג לבן להמשיך בבדיקות המקיפות שהוא צריך לעשות וגם הזמן שלי להירגע ולהתחלק בנטל