הפרשה נמצאת בספר ויקרא מפרק א' עד פרק ה' .

פרשת וַיִּקְרָא היא פרשת השבוע הראשונה בספר ויקרא. היא מתחילה בראשית הספר, פרק א', פסוק א', ומסתיימת בפרק ה', פסוק כ"ו, לפי חלוקת הפרקים. בחלק מהשנים קוראים את פרשת ויקרא בשבת הסמוכה לפורים, ולפיכך קוראים בה גם את הפרשייה השנייה מ"ארבע פרשיות" - פרשת זכור. ויקיפדיה

מתוך האתר  https://heled123.org.il/

חומש ויקרא נודע גם בכינויו "תורת כהנים", מכיוון שהוא עוסק בעיקר בתורת הקורבנות ובכהנים המשרתים במשכן. יש קורבנות שהם בגדר חובה, ויש שהם רְשות – לפי רצון המקריב וצרכיו. ספר ויקרא מתרחש כולו במסע של בני-ישראל במדבר סיני. לאחר יציאת מצרים וחטא המרגלים נענש עם ישראל בשהייה של 40 שנה במדבר עד כניסתם לארץ כנען (ארץ ישראל).

במהלך שהותם במדבר מצווה ה' את בני-ישראל באמצעות משה המנהיג להקים מקום מקודש שיקשר בינם לבין ה'. המקום הזה מכונה "אוהל מועד" או "המשכן".

המשכן משמש לשתי מטרות עיקריות:הראשונה- תקשורת של משה רבנו עם האל.
השניה- הקרבת קורבנות, בעיקר כדי לכפר על חטאים.

האם שמעתם על בית-המקדש שעמד בירושלים? המשכן היה למעשה "בית מקדש זמני" עד הגעתם לארץ-ישראל, אז בנו משכן קבע ובשלב הסופי נבנה בית-המקדש בתקופת שלמה המלך בירושלים.

מה התרחש בתוך אוהל מועד שהיה עטוף ביריעות בד ונראה כמו אוהל גדול ומסתורי? איך ידעו הכהנים את עבודתם, ולפי אילו הוראות פעלו?

אילו קורבנות הקריבו, ואיך ידע כל אדם מישראל מה ומתי צריך להקריב?

כל ההוראות האלה כתובות בספר ויקרא ובפרשה שלך, פרשת ויקרא, מפורטים סוגים שונים של קורבנות:

(חשוב לדעת ולהבין, שבתקופה ההיא, הקרבנות היו הדרך הראשית לקיים את אורח החיי היהודי. תפילות היו פחות נפוצות בקרב בני ישראל שנדדו במדבר).

קורבן עולָה – קורבן שמביא אדם מרצונו, על פי החלטתו החופשית, מן הבקר, הצאן או העוף. הקורבן הזה נשרף כולו על המזבח ולא נוֹתָר ממנו דבר לכהנים.
קרבן מנחה – קורבן צמחוני. תודה ותחינה לאל. מצטרף לקרבן נוסף בדרך כלל.
קרבן שְלָמים – קורבן שבחלקו נשרף לגמרי על המזבח, חלק אחר שלו ניתן לכהן, וחלק נאכל על ידי מקריב הקורבן.
קורבן חַטָאת – קורבן שמביא כל מי שחטא בשגגה (לא בכוונה) , או נטְמָא, ונודע לו חטאו לאחר מכן. מטרת הקורבן היא לכפר על החטא.
קורבן אָשָׁם – קורבן שמביאים חוטאים המתחרטים על מעשיהם, או אנשים שיש להם סָפֵק האם חטאו או לא