פרשת "כי תשא"

המקור של הפרשה 

 https://heled123.org.il/

פרשת "כי תשא" נפתחת בהוראת ה' לספור את העם. הספירה נעשית על ידי איסוף תרומה בת חצי שקל מכל אדם שהוא מעל לגיל עשרים. ההוראה ברורה: "הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט" (ספר שמות, פרק ל' פסוק ט"ו). ה' מורה למשה: קח את הכסף שנאסף במפקד, "וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד" (ל', ט"ז) . מטרת הכסף שייאסף היא בניית אהל מועד.

בהמשך הפרשה מורה ה' למשה לקדש את כלי המקדש והחומרים שבהם משתמשים הכהנים, ביניהם, "כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה" (ל', י"ח) וגם בְּשָׂמִים, קְטֹרֶת, סַמִּים (לא מה שאתם חושבים…) ושֶׁמֶן זַיִת, שבו משתמשים הכהנים לעבודה במשכן (בית המקדש הנייד שנדד עם בני ישראל במדבר).

לאחר מכן, אנו פוגשים את בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי, האמן שיעצב ויכין את כלי המקדש (מנורה, כיור ועוד), עליו אומר ה': "ואמלא אותו רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל מְלָאכָה" (ל"'א, ג') . יחד איתו עובד אומן נוסף בשם אָהֳלִיאָב. אחד הדברים שהאומנים צריכים להכין הוא "בִּגְדֵי הַשְּׂרָד… בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן" (ל"'א, י') .

פרשת כי תשא מתארת את אחד הרגעים הידועים והחשובים והמפורסמים ביותר בתולדות עמנו, פרשת חטא העגל. משה נמצא על הר סיני מזה ארבעים יום, והעם מחכה לו למטה. הציפייה קשה לבני ישראל. כאשר ראו כִּי "בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר" (ל"ב, א') פנו אל אהרן, ואמרו לו "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים" (ל"ב , א'). אהרון הורה להם לפרוק מעליהם את תכשיטיהם ואת כל הזהב אשר להם, התיך את הזהב, "וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה – עגל הזהב" (ל"ב, ד'). ואז פנו בני ישראל אל העגל ואמרו לו: "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ל"ב, ד').

ה' ראה את המתרחש ומרוב זעם, רצה להשמיד את החוגגים. משה הרגיע אותו והזכיר לו את ההבטחה שלו לעם ישראל וה' חזר בו. משה ירד מההר, ראה את חגיגת העגל הגדולה "וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת, וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר. וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ, וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ, וַיִּטְחַן עַד אֲשֶׁר דָּק" (ל"ב, י"ט). את האבקה השליך משה למים ובמים אלו השקה את בני ישראל.

הנקמה הייתה קשה. משה הורה לאנשיו להרוג את האחראים למעשה, ובאותו היום נהרגו שלושת אלפים איש. לאחר מכן בקש משה מחילה מה'. גם הפעם סלח ה' לבני ישראל, הבטיח להם את ארץ כנען, היא ארץ זבת חלב ודבש, וכרת ברית עם העם.