פרשת שלח
פרשת שלח
ספר במדבר
עיון בפרשה המלאה
מהי ההפטרה שלי
האזינו לפרשה
הפרשה נמצאת בספר במדבר מפרק יג פסוק א – פרק טו, פסוק מא.
הפרשה מתחילה במילים הבאות: וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
תקצירנושאיםהרחבותפרשנותההפטרהלוקחים אחריות
בני ישראל המגיעים לסוף מסעם במדבר, עומדים לפני הרגע המרגש לו חיכו מאז יציאתם ממצרים – הכניסה לארץ ישראל. אך שאלות רבות מנקרות במוחם של בני ישראל: איזו ארץ היא ארץ ישראל? האם היא דומה למצרים המוכרת או שמא חלילה דומה היא למדבר? מי הם האנשים החיים בה? הם נחמדים או מפחידים?
כדי להתמודד עם שאלות אלו נשלחים 12 אנשים (נציג מכל שבט) למשימת ריגול בארץ ישראל. הם יוצאים למשימת ריגול ארוכה הנמשכת 40 יום, ומסיירים בכל חלקי הארץ. בארץ הם נפגשים בכל מיני תופעות מעניינות: הם פוגשים ענקים (בחברון) ומוצאים אשכול ענבים ענק שיש צורך בשני בני אדם כדי להרים אותו (במדבר פרק יג' פס' א' –כה').
לאחר 40 הימים חוזרים המרגלים וכל העם שחיכה בקוצר רוח מתכנס כדי לשמוע את תוצאות הביקור הראשון בארץ. המרגלים מספרים על התופעות המדהימות שפגשו, מראים את אשכול הענבים הענק ומתארים את ארץ ישראל כארץ נפלאה. אולם לאחר הצגת כל הפרטים מוסיפים המרגלים פרשנות משלהם, הם טוענים שאין סיכוי שבני ישראל יצליחו לכבוש את הארץ. העם היושב בארץ זו הוא עם חזק ביותר ובני ישראל לא יצליחו לרשת את ארצו (יג' כה'-לג').
במחנה בני ישראל מתחילה מהומה גדולה, כולם מפוחדים. עברנו את כל המסע הגדול רק כדי להגיע לארץ שלא ניתן להיכנס לתוכה? חלק מהעם בוחר להתלונן ולתקוף את משה ואהרון, אחרים תוקפים את ה' ויש מבני ישראל שכבר מתחילים לתכנן את החזרה למצרים (פרק יד' א'-י'). שניים מן המרגלים מציגים גישה שונה (יהושע בן נון – יורשו של משה עוד כמה שנים, וכלב בן יפונה) הם מסכימים לעובדות אך אומרים שאם ה' רוצה להכניס אותנו לארץ זה אפשרי שהרי הוא כל יכול והוא מסוגל להתגבר על ענקים.
ה' עצמו כמובן מסכים עם שניים אלו וכועס מאוד על בני ישראל על שאינם מאמינים בכוחו למרות כל הניסים הגדולים שעשה להם ביציאה ממצרים. הוא מחליט להעניש את בני ישראל: אם אינם רוצים להיכנס לארץ כך יהיה, 40 שנה תנדדו במדבר ובו תמותו ותקברו, צאצאיכם הם אלו שיכנסו לארץ. רק שני המרגלים "הטובים" ניצלים מהעונש ובתום 40 השנים זוכים להיכנס לארץ המובטחת.
הפרשה מסתיימת עם מצוות ציצית, אותם שמונת פתילים (חוטים) הקשורים לכל בגד בן ארבע כנפות (פינות) וכמובן לטלית בה מתעטפים בבית הכנסת. הציצית שבעבר חלק מהחוטים שלה היו בצבע תכלת אמורה להזכיר ללובש אותה את מצוות ה'.
ספר במדבר
עיון בפרשה המלאה
מהי ההפטרה שלי
האזינו לפרשה
הפרשה נמצאת בספר במדבר מפרק יג פסוק א – פרק טו, פסוק מא.
הפרשה מתחילה במילים הבאות: וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
תקצירנושאיםהרחבותפרשנותההפטרהלוקחים אחריות
בני ישראל המגיעים לסוף מסעם במדבר, עומדים לפני הרגע המרגש לו חיכו מאז יציאתם ממצרים – הכניסה לארץ ישראל. אך שאלות רבות מנקרות במוחם של בני ישראל: איזו ארץ היא ארץ ישראל? האם היא דומה למצרים המוכרת או שמא חלילה דומה היא למדבר? מי הם האנשים החיים בה? הם נחמדים או מפחידים?
כדי להתמודד עם שאלות אלו נשלחים 12 אנשים (נציג מכל שבט) למשימת ריגול בארץ ישראל. הם יוצאים למשימת ריגול ארוכה הנמשכת 40 יום, ומסיירים בכל חלקי הארץ. בארץ הם נפגשים בכל מיני תופעות מעניינות: הם פוגשים ענקים (בחברון) ומוצאים אשכול ענבים ענק שיש צורך בשני בני אדם כדי להרים אותו (במדבר פרק יג' פס' א' –כה').
לאחר 40 הימים חוזרים המרגלים וכל העם שחיכה בקוצר רוח מתכנס כדי לשמוע את תוצאות הביקור הראשון בארץ. המרגלים מספרים על התופעות המדהימות שפגשו, מראים את אשכול הענבים הענק ומתארים את ארץ ישראל כארץ נפלאה. אולם לאחר הצגת כל הפרטים מוסיפים המרגלים פרשנות משלהם, הם טוענים שאין סיכוי שבני ישראל יצליחו לכבוש את הארץ. העם היושב בארץ זו הוא עם חזק ביותר ובני ישראל לא יצליחו לרשת את ארצו (יג' כה'-לג').
במחנה בני ישראל מתחילה מהומה גדולה, כולם מפוחדים. עברנו את כל המסע הגדול רק כדי להגיע לארץ שלא ניתן להיכנס לתוכה? חלק מהעם בוחר להתלונן ולתקוף את משה ואהרון, אחרים תוקפים את ה' ויש מבני ישראל שכבר מתחילים לתכנן את החזרה למצרים (פרק יד' א'-י'). שניים מן המרגלים מציגים גישה שונה (יהושע בן נון – יורשו של משה עוד כמה שנים, וכלב בן יפונה) הם מסכימים לעובדות אך אומרים שאם ה' רוצה להכניס אותנו לארץ זה אפשרי שהרי הוא כל יכול והוא מסוגל להתגבר על ענקים.
ה' עצמו כמובן מסכים עם שניים אלו וכועס מאוד על בני ישראל על שאינם מאמינים בכוחו למרות כל הניסים הגדולים שעשה להם ביציאה ממצרים. הוא מחליט להעניש את בני ישראל: אם אינם רוצים להיכנס לארץ כך יהיה, 40 שנה תנדדו במדבר ובו תמותו ותקברו, צאצאיכם הם אלו שיכנסו לארץ. רק שני המרגלים "הטובים" ניצלים מהעונש ובתום 40 השנים זוכים להיכנס לארץ המובטחת.
הפרשה מסתיימת עם מצוות ציצית, אותם שמונת פתילים (חוטים) הקשורים לכל בגד בן ארבע כנפות (פינות) וכמובן לטלית בה מתעטפים בבית הכנסת. הציצית שבעבר חלק מהחוטים שלה היו בצבע תכלת אמורה להזכיר ללובש אותה את מצוות ה'.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תמיד כאן לענות