פרשת ואתחנן
בפרשת ואתחנן, ממשיך משה את נאום הפרידה שלו מעם ישראל. משה מספר כיצד התחנן בפני האל שייוותר לו על העונש שניתן לו לאחר שחטא בהכאת הסלע (בפרשת חוקת, ספר במדבר) שלא להיכנס לארץ ישראל. אך האל לא מוותר ולמשה נותר רק להשקיף על הארץ מבחוץ.
משה מזכיר לעם את מעמד הר סיני, בו התגלה האל לעם. היה זה מאורע ייחודי, בו זכה עם ישראל, שכן זה לא דבר רגיל שאלוהים מתגלה לעם שלם. משה מדגיש לפני העם שאמנם אלוהים התגלה אליהם, אך הם רק שמעו את קולו ולא ראו את דמותו. זאת כדי שלא יכינו פסל של האלוהים ובכך יחטאו בעבודה זרה. משה מזהיר אותם שגם בעתיד, בארץ, עליהם להיזהר שלא לעבוד עבודה זרה. כמובן שמשה מזכיר להם את עשרת הדברות שנחרטו על שני הלוחות במעמד הר סיני:
1. ה' הוא האל היחיד.
2. אסור להתפלל למשהו אחר או לעבוד אותו, כאילו היה אל.
3. אסור לומר את שמו המפורש של אלוהים, שלא לצורך.
4. יש לשמור את השבת ולא לעבוד בה.
5. יש לכבד את ההורים.
6. אסור לרצוח
7. אסור לנאוף – להיות עם איש/אשה שהוא בן זוג של מישהו אחר.
8. אסור לגנוב.
9. אסור להעיד עדות שקר.
10. אסור לנסות ולהשיג לעצמך דברים של מישהו אחר, כולל אשתו ורכושו.
משה קורא לעם: "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד". עליכם לאהוב את האל בכל לבבכם ולשמור את מצוותיו. כדי שיזכרו זאת תמיד, הוא מצווה אותם לכתוב זאת בסימנים על היד והראש (תפילין) וכן בכניסה לבתיהם (מזוזה).
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תמיד כאן לענות