פרשת כי תבוא

 

פרשת כי-תבוא פותחת בשתי מצוות, הנהוגות רק בארץ ישראל. מצוות אלו נקראות גם 'מצוות התלויות בארץ'. המצווה ראשונה היא הבאת הביכורים למקדש. הביכורים הם הפירות הראשונים (הבִּיכּוּרִים). כאשר אדם מביא את ביכוריו למקדש עליו לומר את 'מקרא ביכורים'.

מביא הביכורים קורא נוסח קבוע בו מתואר בקצרה סיפור עם ישראל: הירידה למצרים, השעבוד, ההצלה וההוצאה ממצרים על-ידי אלוהים והבאת עם ישראל לארץ. פרי הביכורים הוא סמל לתוצאה של כל אלה-ההשתרשות והצמיחה בארץ.

הטקס מסתיים בהנחת פרי הביכורים במקדש, כהודאה על כל הטוב. המצווה השניה, היא לתת בכל שנה שלישית מעשר (עשירית) מן היבול ללוי (בני שבט לוי), לגר, ליתום ולאלמנה.

הפרשה ממשיכה בתיאור שני טקסים, אותם יש לקיים מיד לאחר הכניסה לארץ. הראשון הוא כתיבת דברי התורה על אבנים גדולות ומסוידות, בהר עיבל, מעל העיר שכם. השני, הוא 'מעמד הברכה והקללה'. מעמד זה יתקיים על שני ההרים מעל לעיר שכם: גריזים ועיבל.

במעמד זה יוקראו חלק מהמצוות והעם יקבלו אותם בעניית אמן. לאחר מכן יוקראו הברכות והקללות. הברכות הן השכר על עשיית המצוות והקללות הן העונש על אי-עשייתן.