פרשת כי תשא

 

פרשת כי תשא – נתינת מחצית השקל

ה' מצווה את משה לצוות לבני ישראל על נתינת מחצית השקל כתרומה עבור המשכן. בני ישראל מצווים על נתינת סכום זה במדויק ללא תוספת או החסרה. עניינו של מחצית השקל הוא בכדי לדעת את כמות העם – מגיל עשרים שנה ומעלה, כיוון שישנה הקפדה לא לספור את בני ישראל ישירות אלא רק באמצעות דבר נוסף.

מכאן והלאה יובאו מספר ציווים העוסקים בעשיית חלק מצרכי המשכן.

עשיית הכיור

על הכיור להיות עשוי נחושת. תפקידו של הכיור נועד עבור רחיצת ידים ורגלים של הכוהנים העובדים במשכן קודם עבודתם. יש להקפיד על רחיצה זו במאוד. (הגדרתה של רחיצה זו נקראת 'קידוש ידים ורגלים קודם העבודה').

עשיית שמן המשחה

משה מצווה לקחת מספר צמחים בכמות מסוימת ולערב אותם יחד עם שמן זית בצורה מיוחדת. שמן זה נועד עבור מריחתו על כלי הקודש כסימן מיוחד להקדשת עבור עבודת המשכן וכן על עובדי המשכן – הכוהנים. יש להקפיד שלא לעשות בשמן זה שימוש שאינו עבור עבודת הקודש וכן אין לעשות חיקוי למינון המדויק ממנו נעשה שמן המשחה.

הקטורת

יש לקחת אחד עשר סממנים מבושמים עבור עבודת הקטרת שנעשתה בכל יום על מזבח הקטורת. ולהכינם בצורה מיוחדת. כמו בציווי הקודם על עשיית שמן המשחה גם כאן אין ליצור חיקוי מדויק לקטורת או לעשות זה שימוש שאינו עבור עבודת הקודש בלבד.

ביצוע מלאכת המשכן

ה' מורה למשה מי יהיו האומנים שיבצעו את בניית המשכן. האחראי הראשי יהיה בצלאל בן אורי, נכדו של חור משבט יהודה. על פי דברי הגמרא לבצלאל היה חוש קדוש ורוחני לכוון לדעת משה כפי שראה את תבנית המשכן בנבואה. יחד עם בצלאל יופקד על העבודה אהליאב בן אחיסמך משבט דן. בצלאל ואהליאב יפקדו על יצירת כלי המשכן ובגדי העובדים בו ודברים נוספים.

שמירת השבת

ה' מצווה את משה לחזור שוב על דיני שמירת השבת בפני עם ישראל. אחד ההסברים לכך הוא בעקבות הציווי על עבודת המשכן נצרך להבהיר כי גם עבור בניית המשכן יש לשבות ולא לבנותו ביום השבת.

חטא העגל

בסיום ארבעים הימים לאחר מעמד הר סיני, משה מקבל את לוחות הברית, ואז מחל הסיפור הקשה והמשמעותי ביותר בתולדות עם ישראל – חטא העגל. במהלך הפסוקים הפרשה התורה מתארת באריכות ולפרטים את השתלשלות הדברים שגרמה ליצירת העגל בידי אהרן ואת עשייתו כעבודה זרה בידי עם ישראל. ה' כועס על עמו, כשבסיום משה יורד מן ההר ושובר את הלוחות לעיני בני ישראל.

תוצאות החטא

משה מתפלל לפני ה' בעד עם ישראל שלא ישמידם. לאחר מכן ה' ממית במגפה את החוטאים. ה' מודיע למשה כי ה' לא יוליך את בני ישראל בעצמו בקרב העם כי אם מלאך. אחר זאת משה עולה להר עבור קבלת הלוחות השניים.

משה חוזר ומבקש מה' שוב שלא יישלח מלאך להנהיג את ישראל כי אם שה' בעצמו ינהיגם. ה' מקבל את בקשתו של משה. ה' מודיע למשה את עיקרי הברית עמו ומזהיר על שמירתה.

הארת פני משה

בסיום ארבעים הימים הנוספים משה יורד עם הלוחות השניים. בעקבות הגילוי האלוקי הגדול שהיה למשה בהר פניו קורנות באור מיוחד. לבני ישראל לא היתה יכולת לקבל גילוי זה ומסיבה זו נאלץ משה לשים על פניו כיסוי בזמן שהוא מדבר עם בני ישראל. כאשר משה מדבר עם ה' הוא מוריד את המסווה מפניו.