פרשת שמיני

המשכן נבנה בעמל רב על-ידי בני-ישראל במדבר סיני. בפרשה הקודמת נחנך המשכן באירוע חגיגי ובפרשה שלנו מסכמים את חגיגות חנוכת המשכן. במסגרת החגיגות הקריבו אהרון הכהן ובניו קורבנות מיוחדים לכבוד ה' ולכבוד המעמד המשמח. אהרן ברך את העם בברכה מיוחדת, ואז ירדה אש מהשמים ושרפה את הקרבנות שעל המזבח, כהוכחה וכמופת לכך שהם התקבלו.

ואז מתרחשת תפנית דרמטית! באמצע החגיגות, בלב השמחה, בניו של אהרן נדב ואביהוא, חוטאים חטא חמור ביותר! הם מועלים בתפקידם! הכהנים אמורים לפעול בדיוק לפי הוראות ה' ולהקריב לפניו רק את מה שנצטוו להקריב ורק בזמנים מסויימים, אך נדב ואביהוא הקטירו (שרפו) קטורת שה' לא ציווה אותם להקטיר. זוהי "אש זרה" ובגלל זה הם נענשים: "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו מלפני ה' " (ויקרא י, פסוק ב).

איזה אסון! עצבות גדולה יורדת על כולם וקוטעת ברגע את החגיגות. לאחר מכן, מצווה אלוהים על אהרן ובניו הנותרים שלא לנהוג דיני אבלות על הנפטרים. בעקבות ההוראה הזאת מופיע גם איסור שתיית יין ושיכר על הכהנים העובדים במשכן.

בהמשך הפרשה מסופר שמשה כעס על אהרן ובניו הנותרים על שלא אכלו מבשר קרבן החטאת כפי שנדרש מן הכהנים לעשות, ואהרן השיב שעשה כן בגלל מות בניו.

הפרשה מסתיימת בעניין אחר: סימני הכשרות של החיות השונות- מה מותר לאכול ומה לא.