פרשת דברים
הפרשה נמצאת בספר דברים, פרק א, פסוק א – פרק ג, פסוק כב.
הפרשה מתחילה במילים הבאות: אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב.
זהו. הנה הגיעו לסיומן 40 שנות נדודים במדבר ובני ישראל כבר עומדים מחוץ לארץ כנען ומתכוננים לכניסה לארץ. רגע לפני הכניסה לארץ, נושא משה את דבריו האחרונים אל העם. הוא מזכיר להם אירועים חשובים שהיו במדבר ונותן להם מצוות והנחיות לחיים בארץ.
בפרשת דברים הוא מזכיר להם, כיצד מינה שופטים שיעזרו לו בשפיטת והובלת העם. שופטים אלו נצטוו לשפוט בדרך הצדק. הוא מזכיר להם את חטא המרגלים. אותם 12 מרגלים אשר נשלחו לבדוק את הארץ ואת העם היושב בה לפני הכניסה אליה.
המרגלים חזרו אל העם והפחידו אותו שלא יוכל לכבוש את הארץ מידי יושביה. העם פחד ולא האמין שאלוהים יעזור לו בכיבוש הארץ. בעקבות זאת, העם נענש בכך שהוא לא יכנס לארץ, אלא רק בניו ובנותיו. לכן נאלץ העם ללכת 40 שנה במדבר, עד להחלפת הדור.
משה מזכיר להם את האירועים שקרו עם העמים היושבים בגבולות הארץ, בעבר הירדן המזרחי (מדינות ירדן וסוריה של ימינו): מצד אחד, כיצד לא יצאו למלחמה עם בני עשו, מואב ועמון בשל הקרבה ההיסטורית בין העמים. מצד שני, כיצד נלחמו וניצחו בקרב נגד שני מלכי האמורי: סיחון מלך חשבון ועוג מלך הבשן (אזור הגולן של ימינו). את ארצותיהם של מלכי האמורי ביקשו לעצמם שבטי ראובן, גד וחצי שבט המנשה לנחלה במקום נחלתם בארץ כנען.
משה סיכם איתם שכך יהיה, אולם רק לאחר שיעזרו לשאר העם בכיבוש ארץ כנען. זהו. הנה הגיעו לסיומן 40 שנות נדודים במדבר ובני ישראל כבר עומדים מחוץ לארץ כנען ומתכוננים לכניסה לארץ. רגע לפני הכניסה לארץ, נושא משה את דבריו האחרונים אל העם. הוא מזכיר להם אירועים חשובים שהיו במדבר ונותן להם מצוות והנחיות לחיים בארץ.
בפרשת דברים הוא מזכיר להם, כיצד מינה שופטים שיעזרו לו בשפיטת והובלת העם. שופטים אלו נצטוו לשפוט בדרך הצדק. הוא מזכיר להם את חטא המרגלים. אותם 12 מרגלים אשר נשלחו לבדוק את הארץ ואת העם היושב בה לפני הכניסה אליה. המרגלים חזרו אל העם והפחידו אותו שלא יוכל לכבוש את הארץ מידי יושביה.
העם פחד ולא האמין שאלוהים יעזור לו בכיבוש הארץ. בעקבות זאת, העם נענש בכך שהוא לא יכנס לארץ, אלא רק בניו ובנותיו. לכן נאלץ העם ללכת 40 שנה במדבר, עד להחלפת הדור.
משה מזכיר להם את האירועים שקרו עם העמים היושבים בגבולות הארץ, בעבר הירדן המזרחי (מדינות ירדן וסוריה של ימינו): מצד אחד, כיצד לא יצאו למלחמה עם בני עשו, מואב ועמון בשל הקרבה ההיסטורית בין העמים. מצד שני, כיצד נלחמו וניצחו בקרב נגד שני מלכי האמורי: סיחון מלך חשבון ועוג מלך הבשן (אזור הגולן של ימינו).
את ארצותיהם של מלכי האמורי ביקשו לעצמם שבטי ראובן, גד וחצי שבט המנשה לנחלה במקום נחלתם בארץ כנען. משה סיכם איתם שכך יהיה, אולם רק לאחר שיעזרו לשאר העם בכיבוש ארץ כנען.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תמיד כאן לענות