פרשת חיי שרה

 

למרות שמה של הפרשה, "חיי שרה", היא מספרת על פטירתה של שרה אימנו, האם הראשונה של האומה העברית ואשתו של אברהם אבינו. שרה מתה בגיל מאה עשרים ושבע, ואברהם מתאבל עליה ומבכה את מותה. הוא מבקש לקבור את שרה בחברון. עפרון החתי מוכן לתת לאברהם חלקת אדמה במתנה, אבל אברהם מתעקש לשלם: במחיר של 400 שקל כסף קנה אברהם מעפרון את חלקת הקבר לשרה. שרה נקברת במְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שבחברון, שהופכת לאחוזת הקבר של האבות .

יצחק כבר בן ארבעים והגיע הזמן לדאוג להמשך השושלת המשפחתית: אברהם משביע את עבדו למצוא לבנו יצחק אשה ממשפחתו בארם. העבד נבוך ולא יודע כיצד ימצא נערה מתאימה מבין כל בנות ארם. הוא פונה לאלוהים לעזרה ומקבל רעיון למבחן הכלה המצטיינת: לך עם הגמלים לבאר. הבחורה שתאמר – "שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה" (בראשית, פרק כ"ד פסוק י"ד), זאת שתעמול בחריצות להשקות את כל הגמלים הצמאים ואותך – היא שתזכה להיות כלה ליצחק.

העבד מגיע לארם ופוגש את רבקה ליד באר המים. רבקה מתגלית כאישה נעימה ורגישה, וגם כשואבת מים מצטיינת. היא מביאה את העבד לביתה כאורח, וכאן מתגלה שאביה, לבן בן בתואל, ואברהם הם קרובי משפחה: רבקה ויצחק הם בני דודים. העבד מבקש לשדך את רבקה ויצחק ובני משפחתה אומרים: "נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת-פִּיהָ" (בראשית, פרק כ"ד פסוק נ"ז). הנערה מסכימה, והעבד מחלק מתנות לרבקה ולכל המשפחה. כך מצטרפת רבקה לעבד בדרכה למפגש עם יצחק. רבקה יושבת על הגמל, והיא רואה גבר מרחוק ושואלת את העבד: "מי זה?" כשהוא אומר לה שזהו יצחק, היא נופלת מהגמל! (התרגשות? לחץ?) יצחק אוהב את רבקה ולוקח אותה אל האוהל שהיה אוהלה של אמו, שרה. "אהבה ממבט ראשון" – אולי כך ניתן להגדיר את הקשר בין יצחק לרבקה.

כמה מוזר שדווקא פרשה ששמה "חיי שרה", מרובה במקרי מוות. הפרשה נפתחת במותה של שרה ומסתיימת במותו של אברהם, וקבורתו בידי בניו (יצחק וישמעאל). בסוף-סופה של הפרשה מסופר גם על מותו של ישמעאל.