פרשת ויגש

 הפרשה נמצאת בספר בראשית, פרק מ"ד פסוק י"ח – פרק מ"ז פסוק ל"א.

 

הפרשה מתחילה במילים הבאות: וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר: בִּי אֲדֹנִי, יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי, וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ, כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה.

תארו לעצמכם, שמישהו שם בילקוט בית הספר שלכם את הארנק שלו, ואחר כך מאשים אתכם בגניבה. נורא, לא?

כך עשה יוסף לאחיו, בנימין, בסוף הפרשה הקודמת, כשהטמין גביע כסף בשק שלו. יוסף עשה זאת בניסיון ללמד את אחיו לקח על שהשליכו אותו לבור ומכרו אותו לסוחרים שלקחו אותו למצריים. עכשיו, האחים של בנימין צריכים לצאת מהעניין בשלום. מצבם חמור, כי יוסף הוא שר בממשלת מצרים, והאחים שלו, שאינם יודעים עדיין שהוא יוסף אחיהם, באו לבקש ממנו אוכל בגלל הרעב הכבד שיש בארצם.

פרשת ויגש נפתחת בתחנוניו של יהודה אל יוסף, שלא יגע לרעה בבנימין. יהודה מספר ליוסף את כל הסיפור על אחיהם יוסף שהיה בנה של רחל, אשתו האהובה של יעקב, שנטרף למוות על ידי חיה רעה, ואיך אביהם עדיין מתאבל עליו. הוא מספר לו כי בנימין הוא הבן היחיד שנשאר ליעקב מרחל, והוא בן זקונים, וכי יעקב לא יעמוד באובדן של בן זה. הוא מבקש את רחמיו של יוסף, ומציע ליוסף שייקח אותו לכלא במקומו.

יוסף לא מתאפק, ולשמע הסיפור קורע הלב, הוא פורץ בבכי. הוא מבקש מכל יועציו והאנשים שבחדר לצאת, ונשאר לבד עם אחיו. יוסף מגלה לאחיו כי הוא אותו יוסף, אשר זרקו לבור. האחים נרעשים מהגילוי, ולא יודעים מה לומר. יוסף שואל אותם "העוד אבי חי?". הוא מספר להם כי לא נטרף על ידי חיה, וכי נשאר בחיים ואף עלה לגדולה בבית פרעה המלך.

אחיו נדהמים מהגילוי, ואינם יודעים מה לומר. הם חוששים שעכשיו, שעלה לגדולה, ינקום בהם על מה שעשו לו. אך יוסף מרגיע אותם ומבקש מהם להביא למצרים את יעקב, כדי שיוכל לפגוש אותו. הוא אף שולח אתם מתנות רבות ואוכל רב לבני המשפחה.

יעקב, בניו וכל בני המשפחה האחרים מגיעים למצרים. בפרשה מתוארת פגישתם המרגשת של האב – יעקב ובנו – יוסף לאחר שנים בהם חשב האב שבנו מת. יוסף דואג לאביו, אחיו ומשפחותיהם ומאחר והם רועי צאן, מקבל אישור מפרעה לתת להם את "ארץ גושן" שהיא, ככל הנראה, ארץ פורייה בתוך מצרים, שם לא ידעו עוד רעב.