פרשת תרומה

 

הפרשה נמצאת בספר שמות, מפרק כה פסוק א – פרק כז פסוק יט.

הפרשה מתחילה במילים הבאות: וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה, מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.

פרשת תרומה פותחת בהוראת ה' "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" (פרק כ"ה פסוק ב').

התרומות המתבקשות כוללות חומרים יקרים ביותר: "זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת. וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים. שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. אַבְנֵי-שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן" (פרק כ"ה פסוקים ג'-ז').

ומדוע צריכים בני ישראל לגלות נדיבות שכזו? "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (פרק כ"ה פסוק ח'). כל חומרי הגלם היקרים ישמשו להקמת בית מקדש נייד, שניתן לקפל ולהקים במהלך הנדודים במדבר, שם שוכן ה' ומכאן שמו "משכן". בהמשך התורה יכונה המשכן גם בשם "אוהל מועד".

ה' נותן למשה הוראות מדויקות לבניה וגם מדגים לו "כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (פרק כ"ה פסוק ט'). ההוראות כוללות את מידות כלי המשכן, חומרי הגלם, וכל פרט שניתן לציין. בין הכלים שצריך להכין ישנו אֲרוֹן הָעֵדֻת שיהיה נקודת המפגש בין משה לבין ה'. הארון מצופה כולו זהב ועליו "כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה" (פרק כ"ה פסוק י"ט). אין הכוונה לכרובים שהם ירקות מהגינה, אלא לשני מלאכים "וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה …וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל-אָחִיו" (פרק כ"ה פסוק כ').

ה' גם מצווה "וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה" (פרק כ"ה פסוק ל"א). אחר-כך מגיע פירוט מבנה המשכן עצמו – אלו עצים, מה גודלם, אלו כיסויים יהיו למשכן וממה הם יעשו. ה' מורה במדויק היכן יעמדו כל הכלים ולהיכן יש לכוון את פניהם.